רושם ראשוני – אפקט הוואו

המראה הראשון בכניסה הביתה מהווה מעין קבלת פנים.
הוא יוצר את הרושם הראשוני שלנו על הבית, ועל מי שגרים בו. כולנו רוצים שהרושם הזה יהיה חיובי ונעים – לא רק עבור מי שמגיע לבקר אצלנו, אלא בראש ובראשונה עבורנו, הדיירים בבית.

עם הזמן והשינויים בסגנונות העיצוב, המרחב הציבורי בבית הלך ונפתח, עד שכיום הסלון, פינת האוכל והמטבח הופכים כמעט לחלל אחד. כך קורה שמי שנכנס אל הבית נכנס ‘בבת אחת’ למרכז העניינים, מבלי שיהיה מעבר או חלל שמקשר בין החוץ לפנים, או בין הכניסה לשאר חלקי הבית. לפני שלושים שנים קראנו למעבר הזה מבואת כניסה או פרוזדור. ברוב המקרים זה היה חלל קטן ופונקציונלי – המקום לתלות מעילים, לחלוץ נעליים, להניח את המפתחות, התיק, הטלפון וכדומה. לכן, עם פתיחת המטבח ופינת האוכל אל הסלון, היה זה אחד החללים הראשונים שוויתרנו עליהם, כדי לנצל את השטח שלו לטובת המראה הפתוח. ככה מצאנו את עצמנו עם חלל רחב ידיים מצד אחד, אבל גם עם תחושה שהכניסה והיציאה אל הבית מעט “פרוצות”, ושאין לנו “מקום לעצור” ולו לרגע אחד.

הצורך בעצירה לפני הכניסה או היציאה מהבית הוליד בשנים האחרונות עיסוק מחודש בתחימה, אפילו חלקית, של הכניסה, על מנת ליצור מרחב שמקשר ומתווך בין החוץ לפנים. מעין “שומר סף”.

בנוסף, יש לו תפקיד פונקציונלי שמטרתו לעשות סדר בכל החפצים שאנחנו מביאים איתנו כשאנחנו נכנסים אל הבית, או לוקחים איתנו כשאנחנו יוצאים החוצה. מכאן נכנסים לתמונה ההעדפות האישיות – האם אנחנו אוהבים את המראה החשוף – שבו הפריטים היומיומיים נשארים גלויים (לדוגמא: מתלה למעילים ותיקים, מדפים פתוחים למפתחות וארנק), או שאנחנו אוהבים דווקא להסתיר אותם בתוך ארון, מגירה או שידה סגורים.